<h1>הבתים — שערי תפילה שער שמיני</h1>
<h2>דף יד:</h2>
אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, שנאמר קום לך למה זה אתה נופל על פניך. כתב הראב"ד שלא אמרו זה אלא ביחיד שמתפלל עם הצבור שאם לא יענה נמצא שם שמים מתחלל על ידו, שאומרין אין תוכו כברו. ויש מי שבאר זה אפילו אינו מתפלל עם הצבור, וכן נראה. כתב הר"ם מותר להתפלל במקום זה ולהתחנן במקום אחר. מנהג פשוט בכל ישראל שאין נפילת אפים בשבתות ובימים טובים ולא בראש השנה ובראשי חדשים, ולא בחנוכה ובפורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים ולא בערבית שבכל יום ויום. יש מקומות שנופלין על פניהם בערבית, וביום הכפורים בלבד נופלין על פניהם בכל תפלה ותפלה, מפני שהוא יום תחנה ובקשה ותענית, ע"כ. יש מקומות שאין נופלין על פניהם בערבי ימים טובים, ויש מקומות שנופלין על פניהם בכל ערבי ימים טובים חוץ מערבי פסחים, מפני שהוא יום שחיטת הפסח, ובמקצת דברים דינו כחול המועד. יש מקומות שאין נופלין על פניהם בחדש ניסן, ואין מתענין (באחד) בניסן, לפי שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים עשר שבטים הקריבו קרבנות בכל יום ויום כל שבט ושבט ביומו וכל אחד ואחד עשה ביומו יום טוב. וכן לעתיד לבא עתיד בית המקדש להבנות בניסן, לקיים מה שנאמר אין כל חדש תחת השמש. ואין בדברים אלו אלא מנהג.
